|
כתבות מאמרים
הסיבות לסדקים בדירה הם רבים ושונים: חלקם בשל סוגי עומסים אופייניים הגורמים להיווצרות סדקים במבנה כגון:
- עומסים אנכיים.
- עומסים אופקיים.
- שינויים תרמיים (בעיקר התפשטות והצטמקות של רכיבי המעטפת).
- התכווצות וזחילה.
- שקיעות של היסודות.
- עומסים הפועלים בשלד המבנה ומועברים לרכיבים בלתי נושאים במבנה.
המקומות האופייניים להיווצרות סדקים במבנה הם:
- סדקים בתקרות וגגות המבנה.
- סדקים בתפרים בין רכיבים נושאים ובלתי נושאים בשלד המבנה, שנבנה מאלמנטים שונים כגון: עמוד, קורת בטון, חגורת בטון, תקרת בטון וקירות .
- סדקים בקירות וגדרות בטון.
צורות אופייניות של סדקים במבנה
- סדקים אלכסוניים
- סדקים אנכיים
- סדקים אופקיים
הסדקים פוגמים בתפקוד המבנה ובמראהו האסטטי, וכן עלולים לגרום לרטיבות בתוך חלקי המבנה.
מניעת סדקים
ניתן למנוע ואו לצמצם היווצרות הסדקים על ידי:
- ביצוע תכנון בהתאם לערכים גבוליים לדפורמציה המפורטים בתקנים הרלוונטיים.
- תכנון וביצוע המבנה בהתאם להנחיות רבות המתבססות על ניסיון הנדסי הקודם.
- ביצוע איכותי של תפרים בין אלמנטים מחומרים שונים בשלד המבנה בהתאם לפרטי ביצוע הנדרשים .
סובלים מסדקים במבנה? פנו לברק במומחים לביקורת ליקויי בניה 02-6483663, 02-5664627
דיירים שונים פונים לברק ביקורת בניה בשאלה: מדוע קיימים בביתם קירות עקומים וסדקים רבים החוזרים ונשנים חרף תיקוני שנת בדק שבוצעו על ידי הקבלן?
כידוע במקומות רבים בוצעו פרווייקטים שונים על ידי יזמים וקבלנים,אשר חלקםביצעו את קירות האיזולציהוקירות הפנים בדירותיהם ללא מפקחים או במנהלי עבודה בעלי הידע המקצועי הנדרש, אלא הסתפקו באדם אשר "יסתובב" בשטח על מנת לוודא שהפועלים אינם מתבטלים.
בפועל מנהלי העבודה הללו, היו חסרי הכישורים הנדרשים,כך הפועלים אשר בנו את מחיצות הפנים
בבתים בדקו "בעין" ללא מיכשור את פילוס הקירות, שבדיעבד התברר בזמן הריצוף כי הם עקומים.
במקרים רבים הפועליםשכחו (או מחוסר ידע ) כי את הקירות האיזולציה וכן את קירות הפנים יש לחבר לשלד,ולעמודים באמצעות קוצי ברזל, חגורות ועוד.
כך נוצר מצב כי בחלק מהבתים, חבורי הקירות הינם מוצמדים לקירות האחרים ללא חיבורימתכת, ללא קוצים וללא חגורות נדרשות, עובדה הגורמת עם הזמן לסדקים אנכיים בחיבורים וכן לסדקים שוניםבקירות, מעל וסביבמשקופים ועוד.
במקרים רבים בוצע חיבור בין קירות הבלוק לבטון ללא רשת, או בד יוטא לפני ביצוע הטיח, דבר הגורם במקרים רבים לסדקים בתפרים, בחיבורים ועוד.
בתקנות תכנון ובניה וכן בתקנים האחרים, נזכר ומחוייב יצירת חיבורים בעזרת חגורות בטון, קוצים וכו'. דבר אשרלא נעשה במקרים רבים, כיום אופן התיקון הוא בעייתי מסובך ויקר, כבפתגם הידוע"כאשר טיפש אחד זורק אבןלבאר דרושים אלף חכמים כדי להוציאה"...
יש לבדוק ולבחון כל בעיה לגופה על מנת שניתן יהיה לייעץ כיצד לבצע את התיקון באופן שלאיחזור על עצמו. ( האחריות לא לכל החיים ).
לעיתים על המתקן לשבור את כל רצף החיבור בין הקיר איזולציה לעמוד כדי ליצור התחברות באמצעות קידוחיםוהחדרת קוצי חיבור ועוד.
לעיתים ניתן לחרוץ את הסדק לאורכו, לחשוף את הטיח לרוחבו מס' סנטימטרים ולאטו באמצעות תחבושת טבולהבפריימר ועוד, כאמור כל מקרה לגופו .
מומחי ברק ישמחו לבקר ולהמליץ על הפיתרון המושלם לביצוע ולפקח עלפיצורך.
טל: 02-6483663, 02-5664627
גגות משופעים
מבנהו הבסיסי של גג משופע מורכב מקונסטרוקציה עץ או מתכת, עליהלוחות וכיסוי הגנה מפני פגעי מזג אוויר. מטרת הלוחות הינה לשמש כבסיס לכיסוי ההגנה אשר למעשה שומר על הגג.לגג המשופע קורות מקבילותהנפגשות בקצה הגג ויוצרות שם זווית, קיימים גגות בעלות שיפועים וזוויות רבות כיאה לאדריכלים המשתדלים ליצור גגות מיוחדים. הלוחות עשויים לרוב מעץ דיקט או חומר דומה אשר מהווה בסיס לכיסוי ההגנה מתחת לרעפים, תפקידם לפנות מים לדפנות הגג באמצעות ניקוז או לשפיכה מעבר לדפנות. לוחות הגג אינם חסינים בפני מים על כן על כל הרעפים להיות שלמים ובעלי יכולת להתמודד עם מצבי שלג, ברד, גשם וכל מזג אוויר קיצוני אחר.
מומחי ברק לבדק הבית, עורכים תחילה בדיקהחיצונית של הגג על סמך מראה עינים. בדיקה זו כרוכה בסיבוב סביב הבית, לאחריהעוליםעל הגג, לבדיקת תקינות מבנית של הגג.
בדיקת גגכוללת את האלמנטים הבאים:
רעפים עקומים – התקנה גרועה של שכבת הגנה חדשה על גבי ישנה. מצב זה עשוי לא להפריע אך הינו מועד לחדירת מים ונזק עתידי.
רעפים שאינם קשורים בכפוף לדרישות התקן, כל רעף בשפת הגג וכל רעף רביעי ביתרת הגג.
שקיעות– לרוב עקב נזק בלוחות הגג, אך יכול להיות גם עקב בעיה מבנית כגון נזק לקורות המריש (הקורות אשר מחברות את הקצה העליון של הגג לקורות המסגרת) ,לוחות גג רופפים או רווחים קטנים מדי של תומכי מסגרת הגג. רצוי מאוד לתת למהנדס מבנים להעריך את הבעיה.
בידוד תרמי- גג צריך להיות מבודד באמצעות חומרי בידוד, תיתכן הקצפת פוליראוטן, צמר סלעים, נייר תרמי, ועוד.אילולי כן, דיירי הקומת גג עשוייםלסבול מחום רב בקיץ, וקור עז בחורף, הבידוד נועדלהוות הגנה מפני תופעות אלה.
אוורור הגג – גגות צריכים להיות מאוורים. מסיבה זו יש לגגות פתחי אוורור על גבי הלוחות ובפנים הגג. אוויר חם צריך חלל להיפלט אליו בעליית הגג, אחרת תיווצר רטיבות אשר תצטבר ותגרום לריקבון העץ. . יש לבצע בדיקה של מיקום פתחי האוורור ומספרם, על מנת לוודא כי ישנו אוורור הולם לגג.
רעפים – בגג משופע חייבים להיות חופפים והדוקים בקצותיהםכדי שמים לא יחלחלו בין חיבוריהם ומאידךתפקידם לדאוג לניקוז המים במורד הגג.
בגגות שטוחים חייב להיותשיפוע קל לעבר נקודת ניקוז, למניעת הצטברות מי גשם על הגג.שיפוע הגגהוא האלמנט הראשון אשר יבדק: לעיתים קיימת רטיבות בקיר פנימי בשל חדירתמיםמהגג.
כיוון שגגות אלו אינם ניתנים לבדיקה מגובה האדמה,הבדיקה מבוצעתעל פני הגג. בית בגובה שתי קומות ומעלהמחויב לספק גישה לגג מתוך פנים הבניין, באחד מהאמצעים:גרם מדרגות, סולם, או פתח גישה בתקרת חדר, מזווה ועוד.
גג שטוח נבדל מגג משופע בכך שמים יכולים להיאגר עליו. בעבר, מים עומדים על גג נחשבו לדבר חיובי מכיוון שסייעו בקירורו בחודשי הקיץ החמים. כיום, ידוע כי שלוליות מים עומדים מהוות בית גידול לחרקים ואף גרוע מכך, לצמחים אשר שורשיהם יכולים לחדור את ציפויהגג. על כן יש לוודא כימים לא עומדים על פני הגג. יש לתת תשומת לב מיוחדת בזמן בדיקת גגות שטוחים לסדקים קטנים משום שאלו עשויים להוותבעיה רצינית בעתיד.
ישנם סוגים רבים של גגות שטוחים כגון גגות חד-שכבתיים, גגות מתכת, גגות מצופים זפת ועוד. בדיקת הגגות הנ"ל דומה בכל המקרים. מהנדסי ברקיחפשו סדקים גלויים לעין, שלפוחיות, אזורים רופפים וקורוזיה מכל סוג שהוא. כל אלו עשויים לאיים על השלמות המבנית של הגג.
הסיבותלדליפה בקיר פנימי או תקרה עשויות להיות רבות, קשהלאתרם משום שהם עשויים להתחיל בגג ולאחריו לצאת ממקומות קלים ליציאה המרוחקים ממקור חדירתם.
התנתקות אריחים – סכנה!
אחת התופעות המדאיגות ביותר היום היא נפילת אריחים מחיפוי חוץ. שוב ושוב אנו שומעים לצערנו חדשות על פציעות, חלקן אנושות, מאריחי חיפוי חוץ שנפלו ופגעו בילדים ששיחקו בחצר הבניין או מנזקים שנגרמו לרכבים שחנו בחניה.
קיימות מספר שיטות לחיפוי אבן בבניינים בכפוף לתקן הישראלי.
אולם רוב בעיות ההתנתקות מתרחשות בשיטת ההדבקה (ללא עיגונים).
זאת בניגוד לתקן הישראלי הקובע מפורשות כי יש לעגן את האבן בשתי הקצוות.
כאשר מחפים בניין באבן בשיטת ההדבקה יש לוודא כי עובדים עפ"י כללי
המקצוע המחמירים ביותר.יצוין כי לא כל אבן מותרת בהדבקה והתקן הישראלי מגדיר באופן
ברור מה הקריטריון לאבני חיפוי תיקניות
קיימים סוגים שונים של פגמים באריחי אבן: סדקים, שברים, חלודה ועוד רבים.
כל אלו מחריפים עם הזמן כתוצאה מתהליכי בלאי הנגרמים מקרני UV, מים, רוח או קרבה לים על כן אין כל ערובה לכך כי אי חדירת רטיבות מהאבנים היא לכל החיים, זאת מאחר ויתכנו שינויים פגמים, סדקים וחרירים עם הזמן באבנים מאיכות ירודה, על כן מומחי ברק המנוסים בכך, יודעים לאמוד את טיב האבן ולהתריעעל כך מבעוד מועד..
ביצוע החיפוי
את החיפוי יש להתחיל כ-20 ס"מ מתחת לפני הקרקע למניעת חדירת רטיבות ולהבטחת מראה אסתטי ומקצועי.
למה הוא מתכוון?
שטח דירה ברוטו ? נטו?
נושאהמעורר מחלוקת בעיסקת רכישת דירה מקבלן הינו נושא שטח הדירה ולא בכדי. עדכה לא קבע המחוקק שיטה מחייבת אחידה למדידה ולציון שטח דירה אשר יהיה קבוע ומוחלט בקביעת שטח דירה על ידי הרשויות השונות. התקן הקיים כיום למדידת שטחים, אינו מיושם על ידי הרשויות השונותכך שחוסר הבהירות בנושא זה ובמיוחד אצל רוכשי הדירות הוא רב.
כמעט לכל רשות כללי מדידה שונים משלה, ושטחה של אותה דירה ממש יהיה שונה לצרכי ארנונה, לצורך הרישום בטאבו, לצרכי מינהל מקרקעי ישראל וכיו"ב.
באופן כללי יש להבחין בין מספר שיטות עיקריות שרווחות בתחום הבניה לציון שטח דירה ונסקור חלק מהן.
"שטח ברוטו" משמעו, שטח הדירה כולל חלקה היחסי של הדירה ברכוש המשותף. כלומר, מודדים את שטח הדירה גופא ואליו מצרפים את החלק היחסי של הדירה ברכוש המשותף המצוי בבנין (לפי שטח הדירה ביחס לשטח יתר הדירות).
"שטח נטו" משמעו, שטח הדירה גופא ללא תוספות מחוץ לדירה (בחישוב זה כוללים בדרך כלל גם את השטחים המצויים מתחת לקירות החיצוניים של הדירה).
מונח שלישי מוכר הינו "שטח נומינלי", כאשר כאן הכוונה לשטח הדירה כולל חלקה היחסי בחדר המדרגות. יצוין, כי להבדיל משתי השיטות הראשונות שאינן רשמיות אך מוכרות היטב בתחום, השיטה השלישית של "שטח נומינלי" מקורה בתקן שהוציא מכון התקנים (תקן 975 משנת 1995).
הקבלן מסיבות שיווקיות בוחר להציג את הדירה באופן האטרקטיבי ביותר, ולפיכךהוא בוחר בדרך כלל בשיטה ה"מגדילה" את שטח הדירה כלומר"שטח ברוטו" או "שטח נומינלי", דבר שנועד מלכתחילה לסבר את אוזן הקונה הפוטנציאלי,וציון השטח באופן זה מטעה את מי שאינו בקי במונחים אלו, החושב כי השטח המצוין הינו של הדירה עצמה בלבד.ניתן לומר, כי הצגת שטח הדירה בהתאם לאחת משיטות המדידה המרחיבות, מביאה להגדלה של 20%-30% בשטח ולעיתים גם יותר, לעומת מדידה של שטח הדירה נטו. במקרה מסוים רכשו לקוחותי דירה בשטח של 132 מ"ר ברוטו, כך צויין בדף הפרסום, ובמדידה שערכתי עקב פניותיהם לברק ביקורת בניה, התברר כי השטח "נטו" אינו מגיע ל-80 מ"ר...
לאור תביעות רבות שהוגשו כנגד קבלנים במקרים רביםהקבלנים אינם מציינים כלל את שטח הדירה בכתב, וכל נושא שטח הדירה הוא בעל- פה בלבד.
רוכשים רבים אשר ביקשו כי אמדוד את דירתםבת ה-120 מ"ר התבדו כאשר התברר להם כי במקרה הטוב שטח דירתם הוא 90 מ"ר. אולם כאשר בקשתי מהם להציג בפני היכן רשום להם אותם 120 מ"ר מובטחים, התברר כי לאחר שחיפשו וחיפשו בכל המסמכים שברשותם, מישהוציין להם בכתב יד על גבי דף כלשהו את הסיפרה 120 מ"ר, כנראה שהמתווך או נציג החברה המוכרת/הקבלן ציין זאת, אולם סיפרה זאת אינה הוכחה לכך כי אכן מגיע להם דירה בת 120 מ"ר, כפי שהרוכשים היו בטוחים שהם קונים ואינה מחייבת את הקבלן, מאחר ואינה חלק מהחוזה או מהתחייבות כלשהי כאשר הקבלן או נציגיו מכחישים כי כתבו זאת.
אי ציון שטח הדירה על ידי הקבלן, נועדלהימנע ממחלוקות משפטיות בנושא, קבלנים בוחרים שלא לציין כלל את שטח הדירה במספר כולל, אלא מסתפקים במסירת תוכנית של הדירה שלרוב חסרים בה מידות במקומות שונים, היא כוללת את מידות החדרים השונים לרוב לא באופן ברור לחלוטין, כך לא יכול הרוכש לטעון כי הוטעה.
מחלוקות רבות התעוררו בנושא שטח הדירה, חלקן הגיעו לפתחו של בית המשפט העליון. בפסק הדין הידוע בעניין "צמיתות", נדון הנושא של שטח דירה אם כי בהיבט מעט שונה. במקרה שנדון, קבלן הפיץ פרוספקט של הפרויקט שהקים ובו ציין את שטחי הברוטו של הדירות (כלומר, שטח הדירה בצירוף חלקה ברכוש המשותף). לחוזי המכר לא צירף הקבלן תוכנית עם מידות של הדירה, בניגוד למתחייב בחוק, ולפיכך נקבע, כי המידע שמסר הקבלן באותו פרוספקט מחייב אותו, וכי את המונח "שטח ברוטו" בו נקב הקבלן יש לפרש כמתייחס לשטחה של הדירה עצמה בלבד. בית המשפט קבע, כי רוכשי הדירות לא היו אמורים לדעת את משמעות המונח "שטח ברוטו" והיו רשאים להבינו כמתייחס לדירתם בלבד. התוצאה היתה שהקבלן חויב לשלם לרוכשי הדירות בגין ההפרש בין השטח שננקב בפרוספקט למצב בפועל.
אולם לא כל יום חג. מול פסק הדין בעניין צמיתות לנסיבותיו אשר העדיף את עמדתרוכשי הדירות, ניתן פסק דין אחר, אף הוא בבית המשפט העליון שפסקבנסיבות שונות בו הועדפה טענתו של הקבלן (פס"ד בעניין מלכה יוסף נ' שיכון עובדים). באותו מקרה, נקב הקבלן בחוזה המכר בשטח הדירה מבלי שציין לפי איזו שיטה חושב, כאשר נתברר, כי השטח שננקב היה השטח הנומינלי, כלומר, כלל גם שטחים מחוץ לדירה. אלא מאחרשהרוכשים חתמו גם על תוכנית של הדירה בה פורטו מידות הדירה. בית המשפט קבע, כי אף שהיה זה מן הראוי, כי הקבלן יציין בבירור את אופן חישוב השטח בו נקב בחוזה, הרי משחתמו הרוכשים על תוכנית עם מידות נכונות של הדירה, חזקה שידעו את תוכנה ואת מידותיה של הדירה, ולפיכך דחה את טענות הרוכשים וקיבל את עמדת הקבלן בנושא.
לאור זאת מומלץ ביותר להתייעץ עם אדם המבין בתחום לפני שקונים דירה על הנייר. אם חשוב לכם מה שטח הדירה, על תחתמו עד שתתיעצו(ללא תשלום)עם מומחי ברק לביקורת בניה
|
האם רוכשים זכאים שבית המשפט יפסוק להם פיצוי כספי ולא יתיר לקבלן לתקן את ליקויי בנייה בדירה בכוחות עצמו? |
 |
|
בתביעה לתיקון ליקויי בנייה עותריםלעיתים התובעים, כי בית המשפט יפוסק להם פיצוי כספי ולא יתיר לקבלן לממש את זכותו על פי חוק המכר דירות לתקן את ליקויי בנייה בכוחות עצמו.
ההחלטה להכריע בסוגייה זו נתונה לשיקול דעת בית המשפט:
בית המשפט פסק ב ת"א (חיפה) 4961/05 - קטי תורג’מן ואח’ נ’ מפרם בע"מ כי:
"ההחלטה איזה סעד יוענק לרוכש דירה מקבלן - האם לחייב את הקבלן לבצע את תיקון הליקויים או להעדיף את סעד הפיצויים נתונה לבית המשפט".
הכללים לפיהם יכריע בית המשפט בסוגייה זו נקבעו בפסקי הדין המנחים הבאים:
הכלל הראשון הוא קבלת אחריות מצד הקבלן לקיומם של ליקויי בניה בדירות ונכונות מעשית לתקןאת ליקויי בניה:
ע"א 1722/90 זלוצין נ. דיור לעולה, נה(4), 203 שם קבע את הלכה פסוקה לפיה:
"אין לאפשר לקבלן תיקון בעין של ליקויים אלא אם הודה באחריותו וגילה נכונות מעשית לתקנם, וכן כי אין להפוך את דירת הרוכש ל"אתר ניסויים".
ע"א 8939/01 אביצור ואח’ נ. חפציבה בית המשפט חזר על עמדה זוגם בפסק הדין זה:
"כאשר ניתנת לקבלן הזדמנות לתקן את הטעון תיקון והוא ביצע זאת באופן חלקי תוך סחבת בלתי סבירה או באיכות שאינה נאותה, אין מקום לכפות על רוכש הדירה ליתן לקבלן הזדמנויות חוזרות ונשנות לבצע תיקונים...".
בנוסף, פסק בית המשפט, כי יש חשיבות לזמן שחלף מאז גילוי ליקויי בנייה ועד הגשת התביעה:
פסק הדין ב ע"א 5602/03 אבי ושרה סגל ואח’ נגד שיכון ופיתוח לישראל בע"מ נפסק גם, כי חלוף הזמן הניכר מאז גילוי ליקויי בניה ועד ליום הגשת התביעה, פועל נגד הנתבעת בדרישתה לאפשר לה תיקון בעין של ליקויי בניה.
בית המשפט בפסק דיןת"א (חיפה) 4961/05 - קטי תורג’מן ואח’ נ’ מפרם בע"מ חזר על כללים אלו ומנהכללים נוספים לפיהםמכריע בית המשפט בסוגיה זו:
"ההחלטה צריכה לקחת בחשבון מספר קריטריונים ובכללם: הוראות החוזה שבין הצדדים וחוק המכר (דירות); קיומה של נכונות אמיתית מצד הקבלן לבצע את התיקונים במהירות וביעילות; מהות דרישות התובעים לתיקון (ראליות או מופרזות); מידת הפיקוח הנדרש מצד בית המשפט; מידת אי הנוחות שתגרם לתובעים מביצוע התיקונים במועד ובדרך הנוחה לקבלן; אפשרות ראלית לביצוע העבודה נוכח קיומם של הפגמים.
האם רוכשי דירה מקבלן זכאים לפיצוי בגין עוגמת נפש עבור ליקויי בנייה שנתגלו בדירה אותה רכשו מהקבלן?
|
|
|
רוכש דירה מקבלן רשאי לתבוע בתביעהכי בית המשפט יפסוק לו פיצוי בגין עוגמת נפש, כאב וסבל בגין ליקויי בנייה.
הבסיס למתן פיצוי בגין עוגמת נפש, סבל ואי נוחות מקורו בסעיף 13 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, הקובע: "גרמה הפרת החוזה נזק שאינו נזק ממון, רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין".
בית המשפט פסק בע"א 348/79 - חנה גולדמן נ’ יצחק מיכאלי ו-2 אח’, פ"ד לה (4), 31 כי:
"... אופיו הלא ממוני של הנזק מקשה על מתן הערכה ממונית בדבר סכומי הכסף, שיהיה בהם כדי לפצות את הנפגע. לעניין זה נקבעה הוראה מיוחדת בסעיף 13 לחוק התרופות, לפיה "רשאי בית המשפט לפסוק פיצויים בעד נזק זה בשיעור שייראה לו בנסיבות הענין". בכך הוקלה במידת מה מלאכת השומה והכימות. עם זאת, אין להפריז במידת ההקלה, שכן שיקול הדעת, שניתן לבית המשפט, צריך להיות מופעל במסגרת השיקולים, הקבועים בחוק התרופות. . ., בפסיקת הפיצויים על בית המשפט לשוות לנגד עיניו את העיקרון, כי מטרת הפיצוי היא החזרת המצב לקדמותו, ואין מטרתו הענשת המפר. בהפעלת שיקול הדעת השיפוטי במסגרת סעיף 13 לחוק התרופות, על בית המשפט לשאוף לפיצוי הנפגע, ולא להענשת המפר. סעיף 13 לחוק התרופות לא נועד להוות מנוף לפסיקת פיצויים עונשיים בדיני החוזים. . .".
בעניין שיעור, גובה הנזק אותו בית המשפט פוסקקבע בית המשפט העליון בע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות נ’ ויקטור נחמיאס מו (2) 60,כי:
"אין כל יחס ישר בין הסכום הנדרש לתיקון, לבין הסבל ועוגמת הנפש שרוכש דירה עלול לסבול עקב ליקויים בדירה. הדוגמא הטובה ביותר לכך הוא נושא הרטיבות...".
כאשר בית המשפט פוסק פיצוייםבגין עוגמת הנפש עליו להתייחס לשיקולים שונים, ביניהם:
טיב וסוג ליקויי בניה, עוגמת הנפש הכרוכה בתיקון ליקויי בנייה (אלו ליקויי בנייה תוקנוואלו ליקויי בניה נדרש לתקן), התייחסותו שלהקבלן, קבלת אחריות לקיומם של ליקויי בנייה וטיבהניסיונותשעשה לתקן את ליקויי בניה, גובה הפיצוייהכללי בתביעה שהגיש התובע ונתונים נוספים שבית המשפט ימצא לנכון לקחת בחשבון בקשר עם ליקויי בנייה.
|
ע"א 323/85 - מדינת ישראל נ’ אברהם אליהו מזרחי, פ"ד לט (4), 185
בית המשפט קבעפסק דין זה הלכה בעניין המעמד המיוחד של מומחה הממונה על ידיבית המשפט:
"כפועל יוצא ממנויו של המומחה אין הצדדים צריכים להביא ראיות נוספות ולחקור עדים ובכך שכרם; מאידך גיסא מוגבלת כמובן יכולתם לערער על מסקנות המומחה. הצדדים רשאים לחקור את העד המומחה . . .והם אף רשאים לדרוש מן המומחה הבהרות בכתב על חוות דעתו . . .; אולם עדות מומחה נוספת תובא על ידי הצדדים רק ברשות בית המשפט מטעמים שירשמו (תקנה 130(ב) לתקנות). עקב ההגבלה על יכולתם של הצדדים להביא ראיות נוספות, מצטמצמת ממילא יכולתם לשכנע את בית המשפט בטעותו של המומחה, והיא מתמקדת בעיקר בטענות עיוניות לגבי נכונות מסקנותיו. טענות אלו חייבות למצוא ביטויין בחקירתו של העד, כי זו שיטת המבחן של הרציונליות של מסקנותיו".
ת"א (באר-שבע) 3314/05 - מולכו טובה נ’ אחים אום- שותפות רשומה ואח’ .
בית משפט השלום בבאר שבע פסק, על סמך הלכה זו, כי:
"עולה מכאן, בהעדר חקירת המומחה, כי חוות דעתו של המומחה מטעם ביהמ"ש נהנית ממעמד מיוחד, עד שהיא קובעת ומעצבת בדרך כלל את מסכת העובדות הרלבנטיות והמסקנות המקצועיות המתבקשות ממנה".
|
|
